מַה-גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה , מְאד (עָמְקוּ מַחְשְׁבתֶיךָ:(תהילים, צב, ו

פרק שירה שצריך אדם לומר בכל יום  ומה עניינו

•                 
• דע , כי כל הנבראים שבעולם יש עליהם שר בשמים , והוא סוד : אין לך עשב מלמטה שאין מזל מכה עליו מלמעלה ואומר לו גדל ( בראשית רבה , י , ו ) , והנה על ידי אותו שר , נמשך אליו שפע וחיות , והנה אותו השר אינו יכול להשפיע בתחתונים , עד שאומר תחילה שירה  ועל ידי אותה שירה , מקבל חיותו ומזונו להשפיע בתחתונים .  נמצא כי כל אלו השירות הם של השרים ומזלות כל אחד לפי מינו ......

• ואמנם מה שאמרו בפרק שירה , כי כל האומרו בכל יום זוכה לכל כך מעלות , הטעם , לפי שכבר ידעת , "כי בצלם אלהים עשה את האדם" ( בראשית , ט , ו )  וכמו שכל העליונים הם תלויים בשיעור קומתו יתברך , כך כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשיעור קומת אדם התחתון , ועל ידו מתברכים כולם , ולכן האומר פרק שירה , ויודע לכוין כל הנבראים היכן רמוזים בו , ואומר אותן השירות , הוא גורם שפע לכל הנבראים התלויים בו , ושכרו מרובה .   (מכתבי האר"י  ז"ל - טעמי המצוות, פר' ואתחנן )
•           
  ועל הכוונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכוונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'),והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מידה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה, כמו שאמרו שם שמים מה הם אומרים ,השמים מספרים כבוד אל וגו' (תהלים י"ט ב'),ואומרים ואומר הנזכר שם בכל פרק שירה, לרמוז על ההוראה, כאומרם ז"ל זאת אומרת, ורוצה לומר כי מתנועת השמים יש לקחת ראיה על המצא מניע אותם בלתי מתנועע, והוא בתכלית היכולת והעצמה, שהוא מניע גופים נוראים כאלו
• הוא האלוה יתברך, וזהו דבר חכמת בינה כמו שנתבאר במקומו 

וכן אמרו שם כלבים מה הם אומרים, בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו (תהלים צ"ה ו'), ורוצה לומר כי ממה שהכלב מכיר את קונו ואת המטיב לו והוא נכנע תמיד לפניו ומחזיק לו טובה בכל יכולתו מאשר בידו לעשות, יש לקחת מזה מוסר השכל להודות לאל על כל הטובה שהוא מטיב לנו וזן ומפרנס אותנו, ולהשתחוות לפניו ולעבוד עבודתו מאשר תשיג ידנו כעל כל אשר הוא גומל לחייבים טובות, ושלא נהיה כפויי טובה .

•     וכן אמרו נמלה מה היא אומרת, נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו (תהלים קל"ו כ"ה) , ורוצה לומר כי כשיסתכל האדם בנמלה שהיא ברייה קטנה ותכין בקיץ לחמה ואגרה בקציר מאכלה, ילמד מדת החריצות ויבין כי ה' נותן לחם לכל בשר ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא, בשנתן בהם טבע לבקש טרפם בעת הראוי ומדבר הראוי, ולכן האדם אחר שנתן בו מדע והשכל, צריך שישתדל בהשגתו ולא יתרשל בזה, כי ברכת השם היא תעשיר למכינים עצמם לקבל אותה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, למען יברכך ה' אלהיך, יכול יושב ובטל, תלמוד לומר : בכל מעשה ידך אשר תעשה (דברים י"ד כ"ט) .
•       
• וכדי שלא יאמר אדם אחר שהדבר תלוי בהשתדלותי אגנוב או אגזול או אעשוק כאשר תשיג ידי, אמרו למדנו גזל מנמלה, כי לעולם לא תגנוב ולא תגזול ולא תיקח דבר ממה שזכתה בו חברתה, על דרך שניסו המנסים פעמים הרבה לקחת גרגיר חיטה מאחת מהם ולהניחו בפני האחרות, ובעברם עליו יריחו אותו שהוא מאחרת ממינם ויניחוהו, כי לא יקחו דבר שאינו ראוי, ועל זה אמר שלמה: לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל (משלי ו' ו'), רוצה לומר שאין לה קצין שוטר ומושל שיכריחנה על הגזל, ואף על פי כן תזהר ממנו ותשתדל להכין בקיץ לחמה מזולת גזל .
• 
• וכן מה שאמרו יונה מה היא אומרת, יונתי בחגוי הסלע וגו' (שיר השירים ב' י"ד),רוצה לומר כי לכך נמשלו ישראל ליונה כדי ללמוד מדרכיה, כמו שאמרו במדרש חזית, מה יונה זו צנועה אף ישראל צנועין, מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה אינה ממירתו באחר אף ישראל משעה שהכירוהו להקדוש ברוך הוא לא המירוהו באחר, וזה כעניין מה שאמרו למדנו עריות מיונה, ושם במדרש חזית דמיונים הרבה שמדמים את ישראל ליונה.
                        
• וכן מה שאמרו שם בפרק שירה, תפוח מה הוא אומר, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי (שיר השירים ב' ג'), על זה הדרך יתפרש, כי לכך נמשל הקדוש ברוך הוא בתפוח כמו שאמרו במדרש חזית, לומר לך אף על פי שאילן התפוח אין אדם נהנה בצלו לפי שאין לו צל גדול כשאר אילנות, מכל מקום לתקוות טובת הפרי וריחו ומתיקותו וערבותו אל החיך ישתוקק האדם לישב בצל המועט ההוא, כך אף על פי שיסורין באין על האדם העובד את השם ואינו מצליח בעולם הזה בהיותו יושב בסתר עליון ובצל שדי יתלונן, ראוי לו שלא יעזוב תומו בהיותו מקווה השכר העתיד לבא ומתיקותו וערבותו למכירים בו, וכן אמר במדרש חזית, מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב לפי שאין לו צל, כך ברחו אומות העולם משבת בצל הפרק ההוא
•  ( ספר העיקרים מאמר שלישי פרק א - הרב יוסף אלבו זיע"א )

• המעלה , הסגולה  והתועלת של פרק שירה

   

  • אמירת פרק שירה , יש בו יתר שֶאֵת ומעלה מספר תהילים כי כל מזמור (בתהילים) יש בו סגולה להינצל מרעה או להביא טובה פרטית , ופרק שירה הוא מיוחד ומסוגל לדברים כוללים כל מיני הצלה  - בית אלוהים – המבי"ט הקדוש רבי משה ב"ר יוסף טראני                                                                                       

  • סגולת אמירת פרק שירה עד גבהי שמים מגיע , להשפיע ממרומים שפע ברכה וטובה , מחלאים , פגעים רעים , ושאר מרעין בישין רח"ל , מגנא ומצלא , לבני חיי ומזוני תועלתו מרובה , הרבה עשו ועלתה בידם לישועת הכלל והפרט . ספר : "הכל ישבחוך"  להרה"ג רבי מרדכי גרוס שליט"א – אב"ד  " חניכי הישיבות " – ב"ב

   

  • העוסק בפרק שירה , לא ירגיש כאב ודוחק הפרנסה - כנף רננים על פרק שירה - רבי חנוך זונדל ב"ר ישעיה זצ"ל                                   

  • כשמזדמן לפניו אחד מן הנבראים , טוב אף נעים לומר את שירת אותו המין שנזדמן לפניו , וכגון אם ראה את השמים , יאמר את שירת השמים , ואם נזדמן לפניו זבוב , יאמר את שירת הזבוב, וכן הלאה . ועל ידי זה יזכה ויזמין לו הקב"ה  את פרנסתו בנקיות - מספרים תהלות ה' על פרק שירה – ר' חנניה ממונציליסי זצ"ל , תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל     

  • כל העוסק בפרק שירה , הרי הוא מזומן לעולם הבא בלא דין ובלא יסורין – בלא דין ויסורין  של חיבוט הקבר , ובלא דין ויסורין של גיהנם - שער שמעון על פרק שירה – רבי שמעון ב"ר מאיר זצ"ל                                                   

   

          תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה זֶה בְּכָל יוֹם, מֵעִיד אֲנִי עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִצּוֹל מִפֶּגַע רָע, וּמִיֵּצֶר הָרָע, וּמִדִּין קָשֶׁה, וּמִשָּׂטָן, וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמַזִּיקִין. גְּמוֹר בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לָדַעַת דְּרָכַי, וְלִשְׁמוֹר דַּלְתוֹת הֵיכָלִי וְתוֹרָתִי, וְלִשְׁמוֹר מִצְוֹתַי וְחֻקָּי. נְצוֹר תּוֹרָתִי בִּלְבָבֶךָ וְנֶגֶד עֵינֶיךָ תִּהְיֶה יִרְאָתִי. שְׁמוֹר פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ מִכָּל חֵטְא וְאַשְׁמָה, וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וַאֲלַמֶּדְךָ שֵׂכֶל וּבִינָה מִכָּל דָּבָר. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בְרָאוֹ כִּי אִם לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.

  אָמַר רַבִּי, כָּל הָעוֹסֵק בְּפֶרֶק שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְנִצּוֹל מִיֵּצֶר הָרָע, וּמִפֶּגַע רָע, וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וּמֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמַאֲרִיךְ יָמִים, וְזוֹכֶה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

  תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה וְאוֹמְרוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר אָז יָשִׁיר משֶׁה, שָׁר לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לוֹמַר (אוֹתוֹ) לֶעָתִיד לָבֹא.

  אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּנִּי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אַחַת, וְאָמְרָה לּוֹ דָּוִד אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת יוֹתֵר מִמֶּךָּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל שִׁירָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מַמְשֶׁלֶת [אֲנִי] עָלֶיהָ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מְשָׁלִים, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בְּמִצְוָה גְדוֹלָה, וְזוּ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי עוֹסֶקֶת בָּהּ, יֵשׁ בִּשְׂפַת הַיָּם מִין אֶחָד שֶׁאֵין פַּרְנָסָתוֹ כִּי אִם מִן הַמַּיִם, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רָעֵב נוֹטְלֵנִי וְאוֹכְלֵנִי. זוּ הִיא הַמִּצְוָה, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַייָ יְשַׁלֶּם לָךְ, אַל תִּקְרי יְשַׁלֶּם לָךְ אֶלָּא יַשְׁלִימֶנּוּ לָךְ:

  • כאשר האדם בצרה ושערי ברכה סגורים לפניו , סגולה עצומה היא זו , שיתבונן ברוב טובותיו יתברך על כל העולם בכלל , ואליו בפרט , עד שיבוא לידי שירה . ואז לילה כיום יאיר לו , כחשיכה כאורה .כל מי שחשקה נפשו בעבודה , ומבטו מבט אמת , יכלול את עצמו בשירתה של הבריאה -הרה"ג רבי  שמשון דוד פינקוס זצוק"ל – ספר : "שערים בתפילה"

  • אשה המקשה לילד , יאמרו האיש והאשה את פרק שירה , ויועיל  בע"ה שתלד בנקל . כמו כן יקבלו על עצמם לומר פרק שירה אחר שהלידה תעבור בשלום , והוא הודאה ושיר ושבח לבורא עולם - ספר : "הכל יודוך", (פרק א' סעיף יב)  להגר"מ גרוס שליט"א – אב"ד חניכי הישיבות , בני ברק

  • העוסק בפרק שירה , כל שוד ושבר יורחק מעל גבולו -  זמרת הארץ והשמים על פרק שירה – רבי מרדכי אליעזר ב"ר דוד וועבר זצ" ל

   

  • פרק שירה זה הוא תיקון מעליא לשבים , בהתעסקם בו כל אחד כפי ערכו . ואחר שישוב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו , יאמר את פרק שירה , ועל ידי זה יגיע אל תיקונו הצריך לו , ויבטל את הגזירה שנגזר עליו מלמעלה . ומכאן ואילך , זוכה ללמוד ותלמודו מתקיים בידו - מספרים תהלות ה' על פרק שירה – ר' חנניה ממונציליסי זצ"ל , תלמיד הרמ"ע מפאנו זצ"ל