למרות כי ידוע שרבינו הקדוש, מרן עט"ר רבי חיים בן עטר, ה"אור החיים" הקדוש (הילולא: ט"ו תמוז), חיבר תפילות רבות, כפי שהעיד תלמידו מרן החיד"א, הרי שכיום לא נותרו תפילות מתפילותיו שחיבר, מלבד תפילה אחת, שהשתמרה על ידי החיד"א, תלמידו.
תפילה זו תיקן רבי חיים בן עטר, האור החיים, לאמרה בתפילת מוסף של יום הכפיורים, בעת ששליח הציבור אומר "ויעבור" (בפעם הראשונה, בעת אמירת י"ג מידות שבע פעמים).
אולם, היות ותפילה זו היא תפילתו של רבי חיים בן עטר, האר החיים הדוש, שכל העולם רעד מקדושתו, ואשר כבר בחייו העידו עליו גדולי מרוקו "איש אלקים קדוש הוא בדורינו ומצוי במחנינו", ושהבעל שם טוב הקדוש העיד עליו ש"כל דבריו ברוח הקודש", ושהרה"ק רבי נפחס מקוריץ העיד על ספרו, "אור החיים", ש"הלימוד בספר זה מסוגל לנשמה כמו הזוהר הדוש, שכן המחבר היה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו!", על כן וודאי מן הראוי והנכון לומר תפילה קצרצרה זו בכל עת מצוא
וזו לשון התפילה:
יהי רצון מלפניך אבינו מלכינו, אלקינו, ידידות אור נפשינו, רוחינו ונשמתינו, למען בריתך אשר כָּרַתָּ לשלש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקן לעולם מלפניך, זכור אהבתינו וחיבתנו והשב שכינתך לבית קדשינו ותחזור להשתעשע בנו כימי קדם, כי קשה פרידתך ממנו כפרידת נפשינו מגופינו, המו מעינו, וכלתה נפשינו אל גאולת שכינתך ואל מעון קדשיך, ולרצונך ה' נכספנו, הננו מתחננים ובוכים לפניך, ה' אב הרחמן, על גלות השכינה, הושיעה ה' שכינתך, ודבק נפשינו באהבתך הנעימה והעריבה על נפשינו, וייעול מלכינו בהיכליה.
.gif)
