|
בס"ד |
מכבי פאי חתך דיקרנוסא | ||
|
מונה כניסות : 1133045
|
ספר שמותפרשת - כי תשא (ל'-יא' לד') מתוך אזמרה - הרב אליהו גודלבסקי שליט"א- (עפ"י מישנתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א) (ויקהל משה ... (שמות לה א וזהו בחינת (שמות לה): ויקהל משה וכו' והזהירם על מלאכת המשכן. ומקדם הזהירם על שמירת שבת להורות שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שם). ולכאורה קשה מהיכן עלה על הדעת שמלאכת המשכן דוחה שבת הלא אין שום מצווה שאין זמנה קבוע דוחה שבת (וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ... (שמות לה ב עקר השלום כשהגוף נכלל בנפש. כי כל זמן שאין הגוף נכלל בנפש אזי יש מחלוקת גדול בחינת אין שלום בעצמי מפני חטאתי. כי בודאי זה אי אפשר בשום אופן שתתהפך חס ושלום הנפש להגוף לגמרי חלילה כי הנפש נכספת לעולם לשורשה לעשות רצון קונה. ואפילו אם הוא רשע גמור חס ושלום וכבר התגבר גופו על נפשו ביותר על כל זה בפנימיות הנפש בודאי צועקת נפשו מאד מאד בקול מר ועצום מאד ונכספת ומתגעגעת מאד לשוב לשורשה. כי רצון הנפש הוא רצון האמת דהינו רצון השם יתברך. ורצון השם יתברך בודאי נשאר חיים לעולם ואין מי שיוכל לשנות ולבטל רצונו חס ושלום בשום אפן כמו שנאמר: ואתה מרום לעולם ה' וכתיב ימין ה' רוממה. כי בודאי השם יתברך יגמור את שלו כרצונו ויהיה נשלם כוונתו מה שרצה בבריאת עולמו שכל כוונתו היה כדי שהתחתונים דיקא יעבדו אותו דהינו להפך הגוף לנפש. ועל כן בודאי הנפש כוספה חזק תמיד לעשות רצון קונה אפילו אם התגבר הגוף כמו שהתגבר חס ושלום. ועל כן אי אפשר שיהיה שלום לרשעים כמו שנאמר: אין שלום אמר ה' לרשעים כי תמיד יש מחלוקת בין הנפש והגוף. ומשם נשתלשל כל מיני מחלוקות שבעולם. ועל כן אין שלום כי אם כשזוכין להגביר הנפש על הגוף עד שיתהפך הגוף לנפש שאז הוא השלום בשלמות באמת. כי הצדיקים זוכין לשבר הגוף לגמרי עד שנתבטל רצון הגוף לגמרי ונתהפך לנפש ממש שזה עיקר השלום. ועל כן לעתיד לבא שאז יזכו הכול לזה על כן יהיה אז השלום המופלא בעולם כמו שנאמר: וגר זאב עם כבש וכו' כי אז יכללו הכל ברצונו יתברך ויהיה נכלל בחינת בהמה באדם גוף בנפש וכו' שזהו עקר השלום. ועל כן נקרא שבת שלום כי שבת הוא בחינת התגברות הנפש על הגוף בחינת עולם הבא שזה בחינת שלום. (לקוטי הלכות - הלכות חדש ג' - אות ט' לפי אוצר היראה – שלום - כ"ה) (ששת ימים תעשה ... (שמות לה ב ... וזה בחינת (ויקרא כג ג): ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת 'תעשה' דיקא כי על ידי שבת זוכין שתהיה המלאכה נעשית מאליה. כי עקר קיום של כל ששת ימי המעשה הוא על ידי שבת דהינו על ידי השביתה והמנוחה של שבת על ידי זה עקר חיות ושפע וקיום של כל ששת ימי המעשה כמו שכתוב (בראשית ב ב): ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וכו' ודרשו רבותינו ז"ל (עין רש"י): מה היה העולם חסר? מנוחה בא שבת בא מנוחה כלתה ונגמרה המלאכה. כי עקר קיום כל המלאכות אשר עשה ה' יתברך כביכול בששת ימי בראשית הכל הוא רק על ידי המנוחה והשביתה של שבת. וזה בחינת: ויכל אלקים וכו' 'ויכל' לשון רצון כמו שכתוב (תהלים פד:): נכספה וגם כלתה נפשי וכמו שכתוב (שמואלב יג): ותכל נפש דוד וכו' כי עקר קיום ימי החול הוא רק על ידי הארת הרצון שמאיר בשבת: (וביום השביעי ... (שמות לה ב עקר הזביחה והשחיטה של היצר הרע וחילותיו שעוסקין לטבוח ולשחוט בני האדם העקר הוא על ידי שעוסקין להכניס בהם מחשבות רעות שעל ידי זה עקר הזביחה והשחיטה שלהם. והעקר לוכד את האדם במחשבות של תאוות ממון כי בזה האדם טרוד מאד במחשבתו כל ימי חייו כי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו וכל מה שיש לו יותר חסר לו ביותר ואינו ממלא תאוותו לעולם. והנה מחמת שהמחשבות כרוכים ונסבכים זה בזה מאד על ידי זה הולכין מרעיון לרעיון וממחשבה למחשבה עד שבאים על ידי זה למה שבאים חס ושלום. והעצה הכללית לזה הוא שפתאום יעמוד האדם וינוח וישבות ויהיה שב ואל תעשה במחשבתו. וזה בחינת שבת שבתוך כל הטרדות והבלבולים והרעיונים הרבים והמחשבות יבטל את עצמו לגמרי וינוח וישבת בבחינת שבת כי באמת המחשבה ביד האדם תמיד להטותה כרצונו רק כשנתבלבל במחשבות ורעיונים הרבה נדמה לו שקשה לו לשוב ולצאת מהם אבל עקר העצה שפתאום יעמוד וישבות ויבטל עצמו כי זה כלל גדול בענין המחשבות שהעקר הוא שב ואל תעשה כי אם ירצה לעמד נגדם ולסתרם יהיה נלכד יותר על כן העקר להיות שב ואל תעשה מעתה על כל פנים שבתוך תוקף בלבול המחשבות יעמוד וינוח ולא יחשוב עוד. ולפעמים צריך לזה בטול דקדושה באמת הינו שיבטל עצמו לגמרי ויזכר בהשם יתברך ויבטל את עצמו לגבי אור האין סוף יתברך. וזהו בחינת שבת שצריך האדם לזכור תמיד ולהמשיך על עצמו קדושת שבת גם בימי החול הינו שבתוך כל הבלבולים יעמוד וינוח בבחינת שבת ועל ידי זה ינצל מכל המחשבות רעות. (לקוטי הלכות - הלכות שבת ו' - אות ח'; עיין אוצר היראה - שבת - מ"ב לפי אוצר היראה – מחשבות והרהורים – ז)' (יהיה לכם קדש שבת ... (שמות לה ב הצדיק האמת הוא בחינת שבת כמו שאמרו החבריא לרבי שמעון בן יוחאי אנת הוא שבת וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל לענין קדושת שבת שמי שמהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת מונה ששה ימים ומקדש שביעי. ואמרו שם שגם בכל הששה ימים אסור לעשות מלאכה כי אם כדי חייו לבד וביום השביעי עושה גם כן מלאכה כדי חייו ומאי נפקא מינה במה שמקדש שביעי היא רק לקדושי ואבדלתא. כמו כן גם לענין ההתקרבות אל הצדיק עכשו אחר שנתבלבל העולם מאד על ידי הקטגוריא שבין התלמידי חכמים עד שאין אחד יודע האמת לאמתו מי הוא הצדיק האמתי שיוכל לתקן אותו בשלימות ומחמת זה יש שחולקים לגמרי על כל הצדיקים שהיו מימות הבעל שם טוב זצ"ל ואומרים שמאמינים לכל דבריהם של החולקים זה על זה ועל כן אינם מאמינים בכלום. אבל באמת לא כך הוא המידה כי אדרבא אנו צריכים להאמין בכולם. כי רק מכת העוסקים בחכמות חיצוניות ומעמידים יסודות על דברי האפיקורסים המפרסמים אריסטו וחבריו ימח שמם ופונים עורף מהגמרא הקדושה ומדברי רבותינו ז"ל מהם צריכים להתרחק בתכלית הרחוק. אבל כל אלו הצדיקים והכשרים המתנהגים על פי דברי רבותינו ז"ל בגמרא ומדרש וזהר הקדוש וכתבי הארי ז"ל והבעל שם טוב ותלמידיהם זצ"ל בודאי אסור לחלוק על שום אחד מהם רק להאמין בכולם. וזה ממש ענין הנ"ל שאמרו רבותינו ז"ל שמי שאינו יודע מתי שבת היינו מי הוא הצדיק האמת שהוא בחינת שבת אזי צריך לקדש כל הימים בקדושת שבת דהינו שצריך להאמין בכולם ויחזיק את כולם בבחינת קדושת שבת ואסור לעשות מלאכה כי אם כדי חייו. כי צריך לפרש את עצמו מטרדות עולם הזה ולא יעשה מלאכה ועסק כי אם זמן מעט כדי חייו בצמצום ושאר כל היום יעסוק בתורה ותפלה וכו' ולבקש הרבה מהשם יתברך שיזכה למצוא את הצדיק האמת מבחר הצדיקים שעל ידו עקר תקון נפשו. ועל כן אמרו רבותינו ז"ל אף על פי שמקדש את כלם לענין אסור מלאכה רק כדי חייו אף על פי כן מונה ששה ומקדש שביעי. כי אף על פי שהוא צריך להאמין בכל הצדיקים אף על פי כן יבחר לו אחד מהם שיהיה קדוש אצלו בבחינת שבת לגמרי להתקרב אליו ביותר עד שיזכה למצוא באמת את הצדיק השלם בתכלית השלימות שעל ידו עקר תקונו כנ"ל. (לקוטי הלכות - הלכות שבת ד' - אות י"ג. עיין אוצר היראה - אמונה - אות ל"ד לפי אוצר היראה - צדיק - ע"ו) YYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYY
YYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYYY |
|