לפעמים נראה לנו שהקשיים מתגברים עלינו, הדברים לא הולכים כפי שהיינו רוצים, הדעת מפוזרת והעתיד לוט בערפל. זה הזמן לעצור ולחזק את האמונה, הרי הקב"ה מנהל את העולם בצורה הטובה ביותר שאפשר, הוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית, אוהב אותנו כמו בנים ועושה הכול לטובה, ואם כן מדוע עלינו לדאוג.
 
שורש כל הקשיים והאכזבות של האדם נובעים מכך שלא הכל הולך לו כפי רצונו, ואם כן העיצה היא לבטל רצוננו מפני רצונו, לומר לו בפה מלא שכל מה שהוא רוצה בשבילנו, גם אנחנו רוצים, העיקר שיהיה לו נחת רוח מאיתנו. 
 
אם נתמיד באמונה זו, אם נראה את החיים כך ונקבל את כל מה שהשם יתברך עושה עימנו, בודאי גם נזכה לראות גם שהכול נכון אמת ויציב וקיים.
 
לכל אדם יש מקום בעולם, כל אחד מאיתנו הוא ברייה מיוחדת במינה, שיש לה יעוד ותפקיד בעולם הזה, עלינו למצוא את האוצר הטמון בתוכנו ולהגשים אותו. הרבה נשמות מסתובבות בעולם ומשקיעות את כל מירצם ותבונתם רק בעניינים גשמיים כלים ונפסדים, כאשר לעצמם אין להם זמן.
 
לא כן אילו המחפשים את התכלית, את היעוד האמיתי ואת משמעות החיים, נשמות אלו יודעים מה העיקר ומה הטפל, במה להשקיע את רוב הכוח והזמן, ואת הרצונות והשאיפות. נכון שהדרך לא קלה, רצופה היא בעליות ומורדות, מצבי רוח משתנים, אבל לפחות אנו יודעים ומאמינים שאנו בדרך הנכונה, שאנו עוסקים בדברים אמיתיים ונצחיים, שיש משמעות לכל מחשבה דיבור ומעשה שלנו, ושאנו חיים את הנצח.

האדם חייב לשים לב לכל מחשבה, לכל מילה ולכל מאורע העובר עליו בכל יום בדרך החיים, שהרי השם יתברך ממקם את עצמו כביכול בתוכם, לשלוח לו לאדם רמזים להתקרב לעבודתו יתברך.
 
רמזים אלו נשלחים אל האדם בכל עת בהתאם לזמן ולמקום ובהתאם לאדם עצמו, על כן עלינו להיות קשובים לרחשי ליבנו, לראות בעיניים פקוחות ובעיקר בעיני השכל את כל העובר עלינו במהלך החיים, ולהבין ולהסיק מזה תובנות וציוני דרך להמשך דרכינו בחיים ובעבודת השם. החיים עצמם וכל העולם והמאורעות הכלולים בו הם רק תפאורה מושלמת, להביא את האדם אל יעודו הנצחי ולאפשר לו את כח הבחירה.
 
על כן עלינו להשתדל תמיד לראות את הטוב ולבחור בטוב ולכוון את כל רצונותינו ומחשבותינו אל התכלית הנצחית ואל השם יתברך ישתבח שמו.העיקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא ישוב הדעת, על כל אדם לקבוע לו איזה זמן בכל יום בו יתנתק מכל הסובב אותו ויתחבר אל עצמו ואל השם יתברך- יחשוב, ידבר, ישתוק ויטעין את עצמו באנרגיות חדשות.
 
העולם הזה הסובב אותנו בחיצוניות, כולו תוהו ובוהו ובלבול, וכאשר האדם שוקע בו ומתיחס אליו בכל שעות היממה, הרי השפעתו נוגעת ומשפיע עליו פנימה, על כן אנו רואים את רוב האנשים הולכים טרודים מיוסרים ומבולבלים, מסתובבים ורצים ללא כל תכלית אמיתית. ואם כן עיקר העיצה היא לקחת פסק זמן בכל יום של חצי שעה או יותר ולחשוב מה התכלית מכל ענייני העולם הזה, האם אני בדרך הנכונה, האם אני ממצא את הפוטנציאל הטמון בי, האם אני מקיים את רצון הבורא שהביא אותי לעולם, או שאני מבלה את רוב ימי וזמני בהבל וריק. אם רק יתמיד האדם בזה בכל יום, בודאי יראה שינוי אמיתי לטובה בחייו גם בפנימיות וגם בחיצוניות.