לפעמים אנו יכולים להרגיש ולמצוא את עצמנו, עייפים, נטולי כוחות, ללא כח    להתמודד יותר עם מאורעות החיים, הכול נראה כה שגרתי, חסום מכל צד ואין אנו מוצאים קרן אור או סימן, שיתנו לנו טיפת חיות.
 
זהו בדיוק הזמן שעלינו להתחדש, להתחיל התחלה חדשה, להאמין שאחרי כל ירידה ואחרי כל שממון, תבוא גם עלייה, זו היא הדרך, זה הוא נתיב החיים שאנו צריכים לעבור.
 
העיקר הוא שלא נתייאש, נמשיך קדימה, נתמיד ונחזיק ברצון ובכיסופים, להאמין שדווקא עכשיו השם יתברך איתנו יותר, מחכה לנו, מאזין לתפילתנו, מבקש כל רצון טוב שלנו, ובודאי רוצה יותר מאיתנו, לעזור לנו ולהוציא אותנו לדרך חדשה.
 
המפתח הגדול ביותר להגיע להרגשת הלב, הוא ההתבוננות.
עלינו להתבונן בכל עת בנפלאות הבורא והבריאה, להתבונן בדברים הטובים הסובבים אותנו, לראות את כל החסד האין סופי המקיף אותנו.
 
כאשר נתמיד בעבודה זאת של התבוננות, הרי שליבנו יתמלא באהבה ובשמחה אין סופית. רוב בני העולם חיים את חייהם בטרדות ובמרוץ, ולא רק אילו הרחוקים מתורה ומצוות אלה אפילו אלה הנמצאים במחוזות הקדושה, רודפים אחרי הספקים ותוצאות.
 
כדי שהאדם יוכל להרגיש ולחוות את אור החיים, הוא צריך ליישב את דעתו, כדברי רבי נחמן, לעצור, לחשוב, להתבונן, להפנים את הדברים וללמוד מהם, רק כך יוכל לחוות ולגעת באור החיים ולמצוא את האור הגנוז בליבו.

 2. התחדשות

כיצד אנו חיים את חיינו, האם אנו מסתכלים רק על עצמנו בלי לחשוב על איש מלבדנו? אנחנו חופשיים לעשות כן, נשמות רבות עשות כן ותוהות מדוע הן אינן מאושרות ומרוצות.
 
סוד השמחה והאושר הוא נתינה, רק כשנלמד לשכוח מעצמנו ונחיה למען הכלל מתוך מניעים טהורים, נמצא את השלוה והאושר האמיתי, האור יתחיל לזרום בתוכינו ודרכנו.
 
יש לתת לשפע לזרום ללא מעצורים, אנחנו רק צינור שדרכו משפיע הבורא יתברך את טובו האינסופי, דרך הנשמות שראויות לכך ורוצות בכך באמת.
 
כשניתן מתוך שמחה, מתוך נתינה טהורה ואהבת הזולת והחיים, בתוך תוכנו נרגיש הרגשה של שליחות ויעוד, פתאום נרגיש כיצד חיים רעננים ממלאים אותנו וליבנו מתמלא באהבה ובשמחה לסובב אותנו.
 
אין דבר שאי אפשר להגשים או להגיע אליו בחיים אילו, כאשר אנו ממוקדים ברצון ובשאיפה יוקדת ובתפילה לבורא עולם. עלינו לזכור תמיד שהמפתח להצלחה הוא ביטול, לדעת שכל מה שיש לי וכל מה שעתיד להגיע אלי תלוי רק בבורא עולם וברצונות האמיתיים שלי.

כאשר אנו פועלים ע"פ חוקי האמת והיושר של התורה הקדושה, כאשר אנו משתפים את השם יתברך בכל מעשינו ומודעים לקיומו בכל רגע בחיינו, הרי שבידנו כח ועצמה גדולים, שאפילו אנחנו לא מודעים לקיומו.
 
לעולם אסור לנו לעצור, גם אם נפלנו וגם אם כבר אנו מרגישים תשושים, בכל פעם עלינו להתחיל התחלה חדשה, זה סוד ההצלחה, וזה סוד קיומו של עם ישראל ושל כל יהודי. הבורא יתברך מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, ובודאי שהוא מחדש גם אותנו בכל רגע ושנייה ובכל נשימה, על כן כל מה שעלינו לעשות זה לפתוח את ליבנו, לבטא את רצונותינו, ולהתחיל בכל פעם מחדש.

כשהרצונות והכיסופים שלנו הם בלא גבול להשם יתברך, רק אז נוכל למשוך על עצמינו את האור האלוקי שיאיר בנפשנו פנימה. עלינו לחפש את התשובה עד שנמצא אותם, בנחישות בעקביות בסבלנות ובהתמדה והעיקר שלא נרפה מהרצון.

גם אם לפעמים הכול נסתר מעינינו ונראה לנו כאילו אנו יגעים לריק, אנו צריכים לאחוז תמיד באמונה, שכל רצון טוב, כל מחשבה וכל תנועה אינם נאבדים לעולם.
ברוב הימים וברוב הרצונות והכיסופים, תיפתח לנו הדלת, ונראה שכל מה ששאפנו אליו וחיפשנו אחריו, נמצא עמוק בתוכנו, אצלנו ובפנימיותנו. אז ימלא פינו תודה והודאה ונראה שהכול היה כדאי והכול היה לטובה.

השמחה וראיית הנקודות הטובות הם המפתחות של חיינו, עלינו לצפות תמיד לטוב ביותר, לראות את הטוב ולהאמין בו. גם אם אין הדברים מסתדרים תמיד על פי רצוננו, עלינו לגעת ולהאמין, שיש מי שעושה הכול עבורנו בצורה הטובה ביותר.
כאשר אנו שמחים, אנו מרוממים את עצמנו ואת כל הנשמות הסובבות אותנו, מפיחים בהם תקווה ומעניקים להם חיים. לצערנו רוב העולם היום שקוע בשלילי, חשופים למאורעות נגררים אחר התוהו.
לא כן בני העלייה, אלו אשר חפצים באור, חפצים להיטיב לכל, להם יש יעוד יש להם מטרה להאיר את העולם, מחובתם להתנתק מכל המקורות השליליים, להתחבר אל הטוב ולהפיץ את האור.
 
העולם אינו יכול להתקיים, לולא אותם נשמות, אשר דבוקות באור החיים ומושכות להם ולעולם כולו את אורו יתברך, על כל אחד מאיתנו לרצות ולכסוף להיות מאותם אלו הנשמות שעליהם עומד העולם.